לא צריך לדעת כלום מראש. רואים אות, לומדים איך קוראים אותה, ומתרגלים עד שהיא נדבקת.
ליפנית יש שני אלפביתים, ולומדים את שניהם. מתחילים מהירגנה.
אות שטועים בה חוזרת יותר, ואותיות חדשות נפתחות לבד כשאתם מוכנים.
ביפנית יש שני אלפביתים שנשמעים בדיוק אותו דבר, רק נראים אחרת. צריך ללמוד את שניהם: קודם הירגנה, ואחריה קטקנה.
האלפבית הבסיסי, עם צורות עגולות ורכות. בו כותבים מילים יפניות. 46 אותיות. מתחילים כאן.
אותם צלילים בדיוק, בצורות חדות וישרות. בה כותבים מילים מחו״ל ושמות, למשל "קפה". גם 46 אותיות.
אחרי האותיות הבסיסיות: סימן קטן משנה צליל (למשל ka הופך ל־ga), ושתי אותיות מתחברות לצליל אחד (למשל kya). המאמן יפתח את אלה לבד כשתהיו מוכנים.
ומה עם קאנג'י? אלה סימנים עם משמעות. מגיעים אליהם אחרי שיודעים לקרוא את שני האלפביתים.
כמה דקות ביום מספיקות. המאמן זוכר איפה עצרתם וחוזר על מה שקשה לכם.
במחשב: מקשים 1 עד 4 לבחירה, Enter להמשך